מתמודדים עם משבר הנשירה מבתי ספר באוגנדה באמצעות חינוך על זכויות האדם
אוגנדה חוותה סגר של שנתיים במוסדות החינוך עקב מגפת הקורונה. כ-15 מיליון תלמידים נאלצו להפסיק זמנית את הלימודים שלהם. על פי התחזיות כמעט שליש מהם ינשרו מהלימודים לתמיד, כשרבים מהם פנו לעבוד כילדים במהלך המגפה כדי לתמוך במשפחותיהם.
הילדים שהיו בני מזל מספיק כדי לחזור לבית הספר מודעים היטב לעובדה שבפועל, אם לא בתיאוריה, החינוך באוגנדה הוא לא זכותו של אדם אלא פריבילגיה. לנוכח הלחצים המתמשכים לייצר הכנסה לצרכים המיידיים של משפחותיהם, הורים רבים לא מעודדים את ילדיהם ללכת לבית הספר. מה שמקשה עליהם עוד יותר את הלימודים הוא שלמרות שבתי הספר היסודיים אמורים להיות ללא תשלום, כמעט כולם למעשה דורשים תשלום.
סעיף 26 בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (UDHR) של האו"ם מעגן את החינוך כזכות אדם שלא ניתן לשלול אותה. פרדריק קאיירה, יליד דרום-מערב אוגנדה, שנאלץ בעצמו לנשור מבית הספר שש פעמים לפני שהצליח לבסוף להשיג תואר שני, זיהה את 'הזכות לחינוך' בתור המפתח לידע על כל זכויות האדם. ללא חינוך, זכויות האדם יכולות להידחק הצידה ולהיות צפויות להפרות, מאחר שאין דרך טובה יותר להפר אותן מאשר למנוע מודעות לקיומן.
קאיירה הוא פעיל למען חינוך והמייסד של Initiative for Mtoto Wa Shule (IMS) ('יוזמה עבור ילד בית הספר'), עמותה ללא כוונת רווח שמנוהלת על-ידי צעירים ומתמקדת ב-'זכות לחינוך'. IMS מספקת פתרונות חדשניים כדי לטפל במשבר הנשירה מבתי הספר באוגנדה. הוא גם יצר סניף של 'נוער למען זכויות האדם' כחלק מהארגון שלו כדי להעלות מודעות ל-UDHR.
הארגון שלו, שמתמקד בעיקר בילדים בסיכון בקהילות הכפריות של אוגנדה, עורך סמינרים וסדנאות שמתמקדים בנקודות הבאות:
- ללמד תלמידים על זכותם הבסיסית לחינוך ועל כל 30 זכויות האדם.
- לשפר את יכולתם של מורים להאיץ פעילויות חינוכיות בנושא זכויות האדם.
- ליצור תנועה של פעילי זכויות האדם על-ידי ציוד בני נוער בכלים.
קאיירה רואה במכשולים להשגת המטרה הזאת מדד לצורך הקריטי שהארגון שלו מטפל בו. החזון שלו הוא ליצור קהילה שבה אף ילד לא נושר מבית הספר וכל נער מקבל חינוך כדי למצות את מלוא הפוטנציאל שלו, על-ידי יצירת תנועה של מחנכים צעירים על זכויות האדם באוגנדה שמועצמים להוביל את המאבק למען 'הזכות לחינוך'.
התלמידים והמורים מקבלים בהתלהבות את הסדנאות של קאיירה בנושא זכויות האדם. הוא גם מקים מועדוני חינוך על זכויות האדם בבתי הספר שבהם הוא מבקר כדי לספק חונכות מתמשכת ולהפיץ את החינוך על זכויות האדם בקרב מורים, הורים ובעלי עניין אחרים.
כוונתו של קאיירה היא להמשיך לייעל ולהגדיל את הפעילויות של הארגון שלו בדרום-מערב אוגנדה, ומשם לייצא את החינוך על זכויות האדם לכל מחוזות החינוך באוגנדה. אפילו כשהמגפה חשפה את השבריריות האקדמית של אוגנדה ומהומות פוליטיות מהעת האחרונה הגבירו את הפרות זכויות האדם, הוא בטוח שעבודתו התחילה לשנות את המגמה. על-ידי טיפול בשורש הפגיעוּת של תושבי אוגנדה להפרות, קאיירה מקווה להפוך את אוגנדה למדינה עם חירויות אזרחיות וזכויות פוליטיות מלאות, שתהפוך לפעילה ולמנהיגה של זכויות האדם באפריקה.
