סעיף 19 – חופש הביטוי

"כל אדם זכאי לחופש הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעותיו ללא כל התערבות ולחפש ולקבל ידיעות ורעיונות, לקבלן ולמסרן בכל אמצעי התקשורת וללא סייגי גבולות".

בסודן, עשרות ממגיניי זכויות האדם נאסרו ועונו על-ידי שירותי המודיעין וכוחות הביטחון הלאומיים.

באתיופיה, שני מגיניי זכויות האדם בולטים, נמצאו אשמים על סמך עדויות שקר ונשפטו לקרוב לשלוש שנים בכלא.

בסומאליה, מגן זכויות האדם בולט נרצח.

ברפובליקה הדמוקראטית של קונגו, הממשלה תוקפת ומאיימת על מגיניי זכויות האדם ומגבילה את חופש הביטוי וההתכנסות. ב-2007, הממשלה ניצלה תנאי בחוק העיתונות מ-2004 על מנת לצנזר עיתונים ולהגביל את חופש הביטוי.

רוסיה דיכאה מתנגדים פוליטיים, הפעילה לחץ או סגרה מדיה עצמאית והטרידה ארגונים לא ממשלתיים. פיזרה בכוח הפגנות ציבוריות שקטות, ועורכי דין, מגיניי זכויות האדם ועיתונאים קיבלו איומים והותקפו. משנת 2000, שבעה-עשר מקרי רצח של עיתונאים, כולם מבקרים של מדיניות הממשלה ופעולותיה, עדיין לא פוענחו.

בעיראק, לפחות 37 עובדים עיראקיים של רשתות מדיה נהרגו ב-2008 ו-235 נהרגו מאז הפלישה של מרץ 2003, מה שהופך את עיראק למקום המסוכן ביותר לעיתונאים בעולם.