סעיף 1.

כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם בזכויותיהם. כולם התברכו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה.

סעיף 2.

כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה מטעמי: גזע, צבע, מין, שפה, דת, דעה פוליטית או דעה בנושאים אחרים, שמקורם במוצא לאומי או חברתי, רכוש, לידה או מעמד אחר.

יתרה מזו, לא יופלה אדם על בסיס מעמדה המדיני, סמכותה או על פי מעמדה הבינלאומי של המדינה או הארץ שאליה הוא שייך. בין שהארץ היא עצמאית, ובין שהיא נתונה לנאמנות, בין שהיא נטולת שלטון עצמי ובין שריבונותה מוגבלת.

סעיף 3.

לכל אדם יש את הזכות לחיים, לחופש ולביטחון אישי.

סעיף 4.

לא יהיה אדם עבד או משועבד; עבדות וסחר עבדים ייאסרו בכל צורותיהם.

סעיף 5.

לא יהיה אדם נתון לעינויים או ליחס או לעונש אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים.

סעיף 6.

כל אדם זכאי להיות מוכר בכל מקום כישות בעלת זכויות בפני החוק.

סעיף 7.

כולם שווים בפני החוק וזכאים ללא אפליה, להגנה שווה של החוק. כולם זכאים להגנה שווה מפני כל אפליה המפירה את ההכרזה הזאת ומפני כל הסתה לאפליה כזו.

סעיף 8.

כל אחד זכאי לסעד יעיל מטעם בתי-הדין הלאומיים המוסמכים לגבי מעשים המפרים את זכויות היסוד שניתנו לו על-ידי החוקה או על-ידי חוק.

סעיף 9.

אף אדם לא יהיה מטרה למאסר, מעצר או הגלייה שרירותית.

סעיף 10.

כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של בית-דין בלתי תלוי וללא משוא פנים בשעה שבאים לקבוע את זכויותיו וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו.